פשפש בספה ובמזרון
לא קוראים לו פשפש הספה, אבל אין זה אומר שהוא יכול לחכות ולארוב (מלשון מארב) גם שם – מבלים יותר מידי זמן בלילה בסלון מול הטלויזיה? (אנחנו לא שופטים) – יכול להיות שהפשפשים גם רוצים להצטרף לנטפליקס (או לאהבה חדשה, ווארט וכו׳).
אז האם הפשפש בספה? גלו בהמשך הכתבה >>
עקיצות פשפש המיטה
- הספה והמזרון הם מקומות המסתור הנפוצים ביותר לפשפשים, מכיוון שהם מספקים חום, הגנה וקרבה קבועה למקור הדם (האדם).
- איתור בספה לעומת המזרן: בספה, יש לחפש בתפרים, מאחורי הכריות, ובחלק התחתון סביב עץ המסגרת, בעוד שבמזרן מתמקדים בתפרים, קפלי בד ותוויות
- טיפול יעיל חייב לכלול הן את המזרן והן את הספה, כאשר טיפול בחום נחשב לשיטה המומלצת ביותר להשמדתם בתוך הריפוד והעץ, כולל הביצים. (פשוט כי אי אפשר לפתור בעיות של פשפשים בספה - עם קיטור וריסוס).
תוכן עניינים
למה דווקא המזרון והספה הם מוקדי הנגיעות העיקריים?
פשפשים בספה ובמזרון משגעים אותכם? יש לזה סיבה – המזרן, בסיס המיטה והספה הם הסביבה האידיאלית לפשפשי המיטה מסיבות פיזיולוגיות ואקולוגיות פשוטות. הפשפשים הם טפילים המחפשים קרבה מקסימלית לפונדקאי (האדם), המספק להם מזון וטמפרטורה יציבה.
בקיצור לזכור – פשפשי המיטה – חרקים עצלניים!
כיוון שאנו מבלים חלק משמעותי מחיינו (שינה או מנוחה) במקומות אלו, הם הופכים ל"מקור המזון המהיר" של הפשפש. מעבר לזמינות המזון, תפרי המזרן, כפלי הבד והחללים הנסתרים בתוך מסגרת הספה מספקים סביבת מסתור מושלמת, המוגנת מפני טורפים ומאפשרת למושבה לגדול ללא הפרעה.
באמצעות טיפול בחום המגיע לכל פינה, אנו יכולים להבטיח שינה נטולת עקיצות מהלילה הראשון ובעיקר הצלה של מזרונים, בסיסי מיטה וספות – מבלי הצורך לזרוק כלום!
האם עץ המיטה מסוכן יותר מבד המזרן?
הפשפשים אינם מבדילים בין חומרי גלם אלא בין סביבות מחסה. המזרן והספה מספקים מקומות מסתור רבים בשל ריבוי התפרים, הקפלים וסיבי הבד, אך מסגרת המיטה מעץ מהווה מקום מסוכן לא פחות, ולעיתים אף יותר. עץ חשוף, במיוחד בחיבורים ובברגים, יוצר סדקים וחריצים זעירים שבהם הפשפשים יכולים להסתתר ולהטיל ביצים בעומק שחומרי הדברה כימיים אינם יכולים להגיע אליו. נגיעות חמורה תתחיל במזרון, אך תעבור במהירות לתוך חללי המסגרת והעץ (ולא חייבת להיות מסגרת עץ כמו שתכף תראו). לכן, כל טיפול יעיל חייב להיות מקיף ולטפל בחדירה לכל סדק ברהיטים – דבר שרק טיפול בחום, המגיע לטמפרטורה של 52 מעלות ומעלה,
וזה, יבטיח לכם לא רק שקט של שנה אחריות שאנחנו נותנים – אלא גם הבנה שאם אתם לא יכולים לשרוד בחדר כזה – גם הפשפשים לא.
איך בודקים אם יש פשפשים בספה ובמזרון?
בדיקת תפרי המזרן: חפש סימני נגיעות, צואה או ביצים בתוך התפרים, הקפלים ובתווית היצרן של המזרן.
בדיקת ראש המיטה: הסר ובדוק היטב את החלק האחורי של ראש המיטה, במיוחד אם הוא צמוד לקיר.
בחינת מסגרת המיטה: בדוק את כל חיבורי העץ והברגים של בסיס המיטה וארגז המצעים.
חיפוש כתמי צואה: חפש נקודות שחורות קטנות (כמו סימני דיו, או טוש שחור) המרוכזות במקומות מסתור.
איתור נשלים (עורות שהושלכו): חפש עורות שקופים-חומים ריקים שהפשפש משיל כשהוא גדל.
שימוש בפנס חזק: האר היטב לתוך סדקים וחריצים קטנים, מכיוון שהפשפשים נוטים להסתתר בחשכה.
בדיקת רהיטים צמודים: בדוק שידות לילה ורהיטים אחרים במרחק של עד 2 מטרים מהמיטה (במגירות ובמפרקים).
בחינת סדקים בקירות: בדוק חריצים וסדקים בפנלים, ובחיבורים של טפטים לקיר.
בדיקת שקעי חשמל: בדוק סביב ומתחת ללוחות הכיסוי של שקעי חשמל ומתגי אור ליד המיטה.
ניטור חפצים אישיים: עיין בערימות של ספרים, בגדים או ניירות המאוחסנים על הרצפה ליד המיטה.
קמתם בבוקר עם עקיצות?
פשפשים בספה ובמזרון – טבלת השוואה
| קריטריון זיהוי | סימנים ייחודיים במזרן | סימנים ייחודיים בספה |
|---|---|---|
| מיקום כתמי צואה | לאורך התפרים, מתחת לתווית היצרן ובקפלים של רוכסן המזרן. | לאורך קו המסגרת התחתונה, בחללים שמתחת לכריות הישיבה ובחיבורי המשענות. |
| נשלים | מרוכזים בדרך כלל בפינות העליונות והתחתונות של המזרן, בין המזרן לבסיס. | מאחורי כריות הגב הניידות ובתחתית הספה באזור העץ החשוף. |
| ביצים | דבוקות לסיבי הבד בתפרי המזרן הנסתרים. | בתוך הבד הפנימי הנסתר מתחת למושבים, על העץ שמאחורי הבד השחור (בתחתית הספה) |
| הופעת הבוגרים | בוגרים חיים לרוב נראים בבדיקה מהירה של קצה המזרן הקרוב לראש המיטה. | בוגרים חיים עלולים לצאת מחורי אוורור קטנים מתחת לספה או סביב הרגליים. |
| כתמי דם | נפוצים יותר על הסדינים הלבנים סביב אזור הראש והכתפיים. | פחות נפוצים, אך ניתן לראות אותם על ריפוד בהיר לאחר שינה או מנוחה ארוכה. |
| ריח (נדיר לאתר לפי ריח) | ריח מתוק חלש, הדומה לכוסברה מעופשת, כאשר הנגיעות חמורה מאוד. | קשה יותר לזיהוי בשל חומרי הבישום של הריפוד. |
איך מזהים נגיעות פשפשים במזרן ובספה? (סימנים מובהקים)
זיהוי מוקדם הוא קריטי, וישנם מספר סימנים מובהקים שיעזרו לכם לאתר את הנגיעות בריפוד:
כתמי צואה שחורים ״כתמי דיו״: הסימן הנפוץ ביותר. אלו נקודות שחורות קטנות (כגודל ראש סיכה) המצטברות בתפרי המזרן, לאורך קפלי הספה או סביב צידי העץ של המסגרת. כתמים אלו הם צואת הפשפשים המעוכלת ונראים כמו כתם דיו קטן.
נשלים: כאשר הפשפש גדל, הוא משיל את עורו החיצוני חמש פעמים. נשלים אלו הם שקופים-חומים, ריקים, ונמצאים לעתים קרובות ליד אזורי ההזנה או במקומות המסתור.
כתמי דם: כתמי דם אדומים-חומים קטנים על המצעים, הנגרמים מפשפשים שנדחסו או נמחצו בזמן השינה לאחר שאכלו.
ביצים לבנות: אם תאפשרו בדיקה מדוקדקת (לרוב באמצעות פנס ותקריב), ניתן לראות ביצים לבנות-פנינתיות זעירות (כ-1 מ"מ) הדבוקות לסיבי הבד או העץ.
האם ניתן להציל מזרן או ספה נגועים? (האם צריך לזרוק?)
המיתוס הנפוץ ביותר בקרב מי שסובל מנגיעות הוא כי הפתרון היחיד הוא לזרוק את המזרן והספה. אנו מבקשים להבהיר: במרבית המקרים, אין צורך לזרוק את הריהוט שלכם! זריקת המזרן אינה פותרת את הבעיה, שכן הפשפשים כבר הספיקו להתפשט למסגרת המיטה, לפנלים ואפילו לשקעי החשמל. הפתרון הוא לא להיפטר מהרהיט אלא להיפטר מהפשפש שבתוכו (ממש יצא לי אייל שני).
חברות המשתמשות בשיטות ההדברה הישנות של הקיטור והריסוס המאסיבי עלולות לייעץ לכם לזרוק את הריהוט בשל חוסר יכולתן לחדור לעומק הריפוד. לעומת זאת, טיפול בחום מקיף, כפי שמבוצע על ידינו, חודר לכל סיב, סדק וקפל בתוך המזרן והספה, מעלה את הטמפרטורה ל – 52 מעלות צלסיוס ומעלה, ומבטיח הרג של 100% מהמזיקים, כולל הביצים, בטיפול אחד. כך, אתם מצילים את הרהיטים היקרים שלכם, חוסכים כסף ומבטיחים פתרון מלא (ואחריות לשנה).
מדוע הדברה כימית נכשלת בריפוד ומעמיקה את הבעיה?
הדברה כימית מסורתית נכשלת בטיפול בריפוד, בין אם מדובר במזרן או בספה, מכיוון שחומרי ההדברה אינם מסוגלים לחדור בצורה יעילה לעומק החומרים. ריפוד הוא חומר נקבובי וצפוף, והחומר הכימי נספג במהירות בשכבה החיצונית – וגם זה בהנחה שזה היה מותר!!.
מה שקורה שגם הקיטור לא עוזר ולא מגיע למקומות המסתור של הפשפשים בעומק הספה ובעומק המזרון – טיפול בחום כן!
זה מותיר את הפשפשים הנסתרים בליבת המזרן או בבסיס העץ הפנימי בחיים. חמור מכך, השימוש בכימיקלים שאינם יעילים מעביר מסר לפשפשים הנותרים, וגורם להם להתפשט עוד יותר לתוך חללי הקיר והבית, במקום להרוג אותם במקום. זו הסיבה שחברות המסתמכות על כימיקלים נאלצות לבצע מספר טיפולים, ולעיתים קרובות מסרבות לתת שנה אחריות – לא רק זה, גם תחכו זמן לא קטן בין טיפול אחד לשני – וגם תמשיכו להיעקץ לאורך כל הדרך.
לעומת זאת, טיפול בחום אינו תלוי בחדירת חומר אלא בפיזיקה – החום הופך את כל הרהיט למעין "תנור" שמגיע לטמפרטורת הרג ומשמיד את כל שלבי הפשפש באופן מוחלט בטיפול אחד.
כאשר הנגיעות מתפשטת: נקודות מסתור נסתרות וקריטיות
כאשר מספר הפשפשים גדל, הם נאלצים לנוע החוצה ולחפש מקומות מסתור חדשים – במרחק של עד 3 מטרים מהמיטה. זוהי אינדיקציה לנגיעות שהולכת וגוברת.
האם פשפשים מסתתרים בתוך הקירות?
כן, בהחלט. האזורים הנסתרים ביותר כוללים:
- שקעי חשמל ומפסקים: הפשפשים נכנסים דרך הפתחים של שקעי החשמל, ומסתתרים בחלל שמאחורי הקיר.
- פנלים (Baseboards): בדקו סדקים בין הפנלים לקיר או לריצפה.
- מאחורי תמונות ומראות: הפערים שבין המסגרת לקיר הם נקודות מחבוא מושלמות.
- תקרה וחיבורים: בנגיעות קשה, הם עשויים לעלות לקווי החיבור של התקרה והקיר.
מדוע ריסוס כימי נכשל בנקודות אלה?
כאשר מדביר מרסס, הוא אינו יכול לרסס בתוך שקעי חשמל (מטעמי בטיחות) או להגיע לתוך סדקים קטנים בקיר. הדברה כימית תהרוג רק את הפשפשים שיעברו דרך החומר הפעיל – וגם זה לא לאורך זמן.
לעומת זאת, הטיפול בחום חודר לכל החללים הנסתרים הללו, ללא צורך בהתזת רעלים, ומשמיד את כל הפשפשים שבפנים.
| מקום המסתור הנסתר | סימן היכר לחיפוש | האם הדברה בחום תעזור? |
|---|---|---|
| ספרים וספריות | כתמי צואה קטנים על הדפים או בכריכה. | החום מייבש אותם והורג את הביצים ללא נזק. |
| שידות לילה/מגירות | פשפשים דבוקים לפינות הפנימיות של המגירות. | החום חודר לליבת העץ של המגירות. |
| ארונות ובגדים | כתמי צואה על קולבים או על בגדים מקופלים. | החום מחמם את הארון ואת הבגדים שבו (מעבר לחום הכביסה). |
| שקעי חשמל | נקודות שחורות סביב מכסה השקע. | החום חודר לחלל הקיר מאחורי השקע. |
| וילונות ומוטות וילון | פשפשים מתחבאים בקפלי הבד העליונים. | החום מגיע לכל גובה החדר כולל התקרה. |
| כיסאות ושולחנות | סדקים וחיבורים מתחת לכיסאות ליד המיטה. | החום חודר לכל הפריטים בחדר. |
שאלות ותשובות נפוצות
ברוב המוחלט של המקרים אין צורך לזרוק אותם. טיפול בחום מקיף חודר לעומק הריפוד והעץ, משמיד את הפשפשים והביצים, ומציל את הרהיטים – בקיצור אין לזרוק!
כיסוי מגן (Encasement) יכול לכלוא את הפשפשים הקיימים בתוך המזרן, אך הוא אינו הורג אותם. הכיסוי רק מונע מהם לצאת או להגיע אליכם, ונדרש שימוש בו למשך שנה לפחות – כי הם יכולים לחיות עד שנה בלי דם.
אבל מה עם הפשפשים שגרים בבסיס המיטה או במקומות אחרים?
טיפול בחום נמשך בדרך כלל 3 שעות כאשר רק החימום עצמו הינו בין 70-90 דקות, לאחר מכן מרססים ועליכם לצאת לשעה מהאזור המרוסס.
בהחלט. כ-30% מהאנשים אינם מפתחים תגובה אלרגית לעקיצות פשפשים כלל. ייתכן ששניכם נעקצים באותה מידה, אבל רק הגוף שלך מגיב בסימנים אדומים וגרד, בעוד בן הזוג לא מרגיש דבר.
זה תלוי ברגישות האישית. בדרך כלל, האדמומיות והנפיחות חולפות תוך שבוע עד שבועיים. אם מגרדים את המקום, ההחלמה עלולה להימשך זמן רב יותר ולהשאיר צלקות קטנות.
הם יכולים לעבור מהמיטה דרך הקירות או הפנלים, אך לרוב הם מגיעים על תיק, בגד או חפץ שהונח על המיטה ואז הועבר לספה.
שואב אבק חזק יכול להסיר חלק מהבוגרים והנשלים, אך הוא אינו יכול לשאוב ביעילות את הביצים הדבוקות לבד או את הפשפשים החבויים עמוק בתוך ליבת הריפוד
